top of page
  • תמונת הסופר/תEden Levin

המקום- מצעד החיים

עודכן: 13 בנוב׳ 2022

באחד הימים באוגוסט שהסתובבתי במרכז העיר לייפציג, פתאום התחלתי לשמוע מוזיקה חסידית. חשבתי שהחום מהתל בי, אבל ככל שהתקרבתי לפריימארק זה רק התגבר. כשהגעתי לגורדלרינג, מיד נתגלה לי- שוק אוכל יהודי כשר, דוכנים של קבוצת הכדורגל ״מכבי בר כוכבא״ ובמה מרכזית עם שירים בעברית וריקודים!

כשהתעוררתי מהשוק, התקרבתי לאיזור הבמה על מנת לקרוא בפליירים במה מדובר, ואז פנתה אלי אישה נחמדה בשם טליטה וסיפרה לי על מצעד החיים (עליהם אני אספר בפוסט אחר בהרחבה). היא עוד סיפרה לי שהכנסיה שהיא חברה בה הולכת לפתוח תערוכה בצמוד לכנסיה על היהודים של לייפציג בתקופת השואה ועל מצעד החיים וכל מה שביניהם. אם זה לא מספיק, גם הולך להיות בצמוד גם בית קפה כשר. כולי אחוזת התרגשות, ביקשתי שיעדכנו אותי שהוא נפתח.



המקום תערוכה ובית קפה כשר
המקום תערוכה ובית קפה כשר

והינה, באוקטובר, זה באמת קרה. הוזמנתי לסיור מודרך בתערוכה ולקפה ועוגה בבית הקפה ועכשיו אני רוצה לשתף איתכם בחוויה שהייתה לי ומה מצפה לכם בביקור במקום המדהים הזה.

חשוב לציין- מי שפתח, הגה את הרעיון, עשה את המחקר, אסף את כל החומרים והשתתף באופן פעיל בבניה של ה׳מקום׳- כולם היו חלק מהכנסיה, כלומר נוצרים. כששאלתי את טליטה ואת המדריכה קוסטנצה - מה גורם לאדם שגרתי לקום יום אחד ולשאול ״מה עשה סבא שלי בשואה?״ (כך הן הסבירו לי שהכל התחיל). הן ציינו בפני שזה תנועה שקמה מתוך הכנסיה ועודדה את כולם לשאול ״איך זה יכול להיות שהיו כל כך הרבה שותפים פעילים אצל הנאצים אבל כל משפחה בגרמניה טוענת שזה לא היו הם?״ וכך הם התחילו בחקר העבר המשפחתי שלהם וגילו את כל השלדים שהחביאו בארון.



משתתפים בכנסיה שמספרים על המעורבות של המשפחה שלהם בשואה
משתתפים בכנסיה שמספרים על המעורבות של המשפחה שלהם בשואה

כך הכל התחיל. משם הוקם מצעד החיים ויותר מאוחר הרעיון של להקים את התערוכה הזו. הכניסה לתערוכה הינה מתוך בית הקפה הקטן והחמים, אשר בשיתוף פעולה עם הקהילה היהודית של לייפציג מוכשר למכור אוכל כשר ומציע נכון לכרגע עוגות וקפה לכל המעוניין. על הקירות תוכלו לראות תמונות הקשורות ליהדות ואפילו חנוכיה ליד החלון. בתוך בית הקפה, ממש ליד הכניסה לתערוכה אפשר לראות מפה שמראה ומסבירה על כל מיני מקומות שהיו קשורים ליהודים בתקופה שלפני השואה- בתי ספר, בתי כנסת, בתי עסקים ותרבות. ניתן לראות גם את המקומות שקיימים כיום שזה בעיקר בית הכנסת והמוניומנט לזכר השואה.


בכניסה לתערוכה מצד ימין אפשר לראות פוסטרים הנוגעים לאנטישמיות, אנטי יהדות ואמרות אנטישמיות בגרמניה. השאלות שנענות בפוסטרים אלו הן בין השאר: מה המחשבות שהובילו לשואה? מה המקום של הכנסיה בתוך גלי האנטישמיות והאנטי יהדות? אילו צורות ביטוי יש לאנטישמיות? תוך כדי ההסבר, אפשר לראות את הבעת הצער והאכזבה על פניה של קונסטנצה. כאשר מתקדמים הלאה בפוסטרים, רואים את מה שקרה בלייפציג במהלך השואה וגם התקדמות הנאצים עם הזמן.



משם מתקדמים למה שבעיני המקום שהכי גורם למחשבה- מה קרה לאחר השואה? מה קרה לאותם סיפורים מהצד של הגרמנים? שם נעצרנו וקיבלתי הסבר על כך שמיד לאחר השואה הגישה הייתה ״עדיף להסתכל קדימה ולא אחורה״ או ״גם אנחנו היינו חלק ממי שסבל״ או ״לא ידענו את קנה המידה״. הסיפורים במקרים הטובים הוסתרו ונקברו ובמקרים הפחות טובים שונו לכך שהסבא והסבתא בכלל היו גיבורים. בפינה תוכלו לראות שולחן ועליו ספר תמונות. מתוך הספר הזה נתלשו תמונות (אמיתיות) שצולמו עם הוכחות לכך שהמשפחה לקחה חלק פעיל בשואה. אם תפתחו את המגירה הימנית תוכלו לראות חלק מהתמונות שנתלשו מהאלבומים המשפחתיים על מנת להסתיר את הסיפור. במגירה השמאלית תוכלו לראות מסמך שכל גרמני יכול לבקש לקבל, שמספר את סיפור חיו של הסבא או הסבתא שלו. כך אותם חברי כנסיה גילו מה באמת קרה ומה הסיפור האמיתי שהמשפחה לא רוצה לספר.


על העמוד המרכזי תוכלו לקרוא סיפורים של משתתפים פעילים בכנסיה שמספרים על החויה שלהם בתוך משפחה שלא משתפת את הסיפור, או משנה אותו כך שהוא ישמע יפה יותר. הם מספרים בנוסף על התגליות שלהם ועל הסיפורים האמיתיים מאחורי הדמויות שהיוו חלק מחייהם. אני רוצה לציין שבעיני זה אמיץ ביותר לנסות לחקור את העבר של המשפחה, בידיעה שבהחלט יש סיכוי למצוא סיפורים שאולי יהיה קשה לחיות איתם אחר כך. אבל אחד הדברים שבאמת הדהימו אותי היה שהם, במיוחד בעקבות הגילויים, אמרו שזו הדרך שלהם להלחם באנטישמיות. להראות שהם מכירים בעבר, מספרים עליו בהווה, ומכינים את האוכלוסיה לעתיד שבו סיפור כזה לא יחזור על עצמו.



המשך התערוכה מספר על סיפורים אישיים של ניצולי שואה, על מצעד החיים והמעורבות שלו עם ישראל והעולם נכון לימים אלו. בסיום התערוכה תוכלו לראות וידאו על מצעד החיים, על כל הקונספט ואיך הוא התפשט לכל העולם, מה הפעילות שהם עושים ואיך הם הגיעו אפילו לישראל על מנת להקים את ״מצעד האומות״ כל שנה ביום השואה. מאחורי הסיפורים וההסברים עומדת קודם כל בושה על העבר אבל בעיקר הניצוץ של התקווה לעתיד שבו העבר הזה לא חוזר על עצמו. מצעד החיים ממשיך ומתפשט וקיים בהרבה מאוד מדינות וערים ברחבי העולם ומטרתו לוודא שהמצעדים מכאן והלאה יחגגו את החיים. התערוכה אומנם קטנה אך מספרת כל כך הרבה. אני יכולה להגיד שהתחושה שאני קיבלתי היא בעיקר של שמחה ותקווה ונראה שאנחנו עוד נשמע מהם הרבה.


מידע על התערוכה-

התערוכה פתוחה בחינם בימי שלישי וחמישי -15:00-18:00, ובשבת -11:00-16:00.

כרגע כל המידע רשום בגרמנית אבל הם עובדים על כך שהמידע יהיה גם באנגלית.

ניתן לבקש סיור בחינם באנגלית כאשר מגיעים למקום ובכל עת אמור להיות מישהו דובר אנגלית שתוכלו לשאול אותו שאלות ויוכל לתת לכם סיור מעמיק.

מי שמעוניין לקבוע סיור בימים ושעות שלא פתוח, אפשר לגשת לאתר שלהם ולכתוב להם בקשה שם.


https://hamakom-leipzig.de/


אם אתם מכירים מישהו שמעוניין בסיוע לקבלת מידע לגבי הסבים והסבתות שלו בגרמניה, הוא יכול לפנות אל הכנסיה והם ישמחו לסייע לו.


אתם מקבלים ממני המלצה חמה מאוד ללכת לבקר, אז לכו ועשו זאת. ספרו לנו איך היה לכם!

58 צפיות0 תגובות

Comentários


bottom of page